501, בניין 1, בניין בוינג, מספר 18 רחוב קינגשואי הי שלב שלישי, קהילת קינגשואי הי, מחוז קינגשואי הי, מחוז לוהו, שנזנה 0086-755-33138076 [email protected]
המודעות הציבורית לזיהום מי השתייה עלתה באופן ניכר, כאשר 78% מהבתים מביעים דאגה בנוגע למתכות כבדות ומיקרו-פלסטיים במים מהברז (מדד הבטיחות הגלובלי למים 2023). סוכנויות בריאות עוקבות כעת אחר יותר מ-140 זיהומים הקשורים למחלות כרוניות, מה שמעורר ביקוש למוצרים לאיכות המים בעלי אימות.
תקנים טכניים מגדירים סף מדידה להשלכות חומרים, יעילות סינון והטחת כימיקלים. לדוגמה, התקנים חייבים להגביל את שחרור עופרת ל-1 מיקרוגרם/ליטר בתנאי דעיכה ממושכים. פרוטוקולי בדיקה מאששים את הביצועים לאורך 15 גורמי לחץ ומעלה, כולל תנודות pH ותנאים קיצוניים של טמפרטורה.
חקירת 2021 חשפה כי 12% מהאזכות מברונזה לא מאושרות חרגו ממגבלות עופרת ב-300% לאחר שישה חודשים של שימוש, ובכך חשפו 40,000 משפחות לסיכונים נוירוטוקסיים. הרשויות דרשו החלפות תמורת עלות של 26 מיליון ליש"ט לייצרנים, מה שמדגיש את ההשלכות הפיננסיות והמשפטיות של אי התאמתיות.
ההנחייה האירופית לאיכות מים לשתייה משנת 2020 קובעת מגבלות חמורות על 18 סוגים שונים של שאריות זיהום במוצרי בטיחות מים. רמות עופרת חייבות להישמר מתחת ל-0.01 מ"ג לליטר, וגם קיימות דרישות בנוגע לתוכן מיקרו-פלסטיק. תקנות אלו מבטיחות שרכיבים כמו שסתומים וצינורות לא ישחררו כימיקלים מסוכנים אל מקורות המים השוויתיים. לאחר היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, המשיכה בריטניה לעקוב אחר סטנדרטים דומים באמצעות התקנות שלה בתחום אספקת המים. כיום, חברות נדרשות לקבל אישורים צד ג' כמו WRAS, כלומר "Water Regulations Advisory Scheme", לפני שיווק של מוצרים למערכות מים ציבוריות. על פי מחקר שהתפרסם בשנה שעברה בכתב העת Frontiers in Sustainability, התברר שמוצרים המ cumplים את דרישות האישור אלו מפחיתים את רמת הזיהום במתכות כבדות בכ-42 אחוז בהשוואה למוצרים שלא עברו בדיקה מתאימה.
תקני אירופה כגון EN 1717 למניעת זרימה לאחור ו-BS EN 806 בנוגע להתקנת צינורות קובעים את הרמה אליה על פניה יגיעו מוצרים לבטיחות המים. בשנת 2023 החליט ממשל בריטניה להמשיך ולכовать בסימוני CE ללא הגבלה זמנית, בהתאם לעדכון הרשמי של אותה שנה. עם זאת, חברות עדיין חייבות להשיג סימוני UKCA אם הן מייצרות מוצרים למטרה בלעדית לשיווק בתוך בריטניה עצמה. עבור עסקים הפועלים בשני השווקים, משמעות הדבר היא עמידה בשני תהליכי בדיקה נפרדים עבור שני התקנים השונים. במיוחד בעיות קטנות ובינוניות מרגישות את הלחץ כאן, שכן הוצאות האישור עולות בין 15% ל-20%, על פי נתונים של המכון הבריטי לתקנים שפורסמו בשנה שעברה.
בהתאם להוראות שיקוי המים של בריטניה משנת 2016, כל ציוד לבטיחות מים המיובא חייב לעבור מבחני יציבות חומרים כאשר הוא נחשף לזרימת מים מתמדת של 30 מעלות צלזיוס. לגבי ציוד תחת לחץ, חברות חייבות למסור 설명 עד כמה הרכיבים יכולים לעמוד בלחצים שמעל חצי בר, בהתאם להוראות הבטיחות משנת 2016. שנה שעברה הייתה די גלויה – כמעט שלושה מתוך עשרה שסתומים שיוצרו באיחוד האירופי לא הצליחו להשיג אישור בבריטניה, מאחר שהם לא עמדו בת стандטי שחרור הניקל שלא תמיד נשמרים ברחבי אירופה היבשתית, כפי שעלה מבקרת WRAS אחרונה. הדברים נעשים מחמירים אף יותר. החל מעכשיו, יבואנים נדרשים להצגה מלאה של מקורות ספיגות המתכת והרכיבים הפלסטיים שלהם. דרישה זו תיכנס לתוקף באופן הדרגתי עד 2025, ותעניק לעסקים זמן להתאים את שיטות הספק שלהם.
בעולם כולו, סוכנויות רגולטוריות מביטות לעתים קרובות בהנחיות של ארגונים כמו ה-EPA, ה-WHO והאומות המאוחדות כש הן מגדירות תקנים מינימליים לציוד לבטיחות המים. לפי ההמלצות העדכניות ביותר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2023, מים שתיות בטוחים לא צריכים להכיל יותר מ-0.01 מיליגרם לליטר של עופרת, דבר שבערך שלושה רבעים מהמדינות יישמו בפועל. מדדי הביצועים הבינלאומיים הללו מהווים את הבסיס לרגולציות מקומיות, ועוזרים לשמור על אחידות בבדיקות חומרים מסוכנים כגון חומרי PFAS ומגוון מתכות כבדות. לדוגמה ניתן למנות את התקנים ISO 4422 לצלוחות פלסטיק. דרישות אלו עקביות עם ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי, ובעצם מונעות מחדירה של חומרים מזיקים לאספקת המים, תוך שמירה על עמידות הצלחות מספיק כדי להבטיח טווח חיים ארוך.
בהתאם לחוק למים שתיה בטוחים, כל מוצר לבטיחות המים הזמין בארצות הברית חייב לעבור בדיקות חמורות של צד ג'. המוצרים עוברים מבחנים שנתיים ביותר מ-90 סוגים שונים של זיהומים לפני שהם יכולים להופיע על מדפי החנויות. חברות שמוכרות מוצרים אלו חייבות להוכיח שהן עומדות בדרישות הסף של הסוכנות להגנת הסביבה (EPA), הידועות כרמות מזעריות של זיהום, או בקיצור MCLs. למשל, ריכוז הנחושת צריך להישמר מתחת ל-0.015 מיליגרם לליטר, ולא dürfen להיות כלל עקבי חיידק האקלאי (E. coli). בחינה של בדיקות אחרונות של ה-FDA מציגה תמונה דאגנית - בערך אחד מכל שמונה מפעלי מים במיכלים נכשלו במבחני מיקרואורגניזמים בשנה שעברה. זה מראה עד כמה קשה עדיין לאכוף באופן עקבי את תקנות הבטיחות החשובות הללו בתחום המים.
רמות הארסן בגובה 0.01 מ"ג לליטר ורמת הניטרטים המוגבלת ל-10 מ"ג לליטר נובעות משנים של מחקר על השפעתם של חומרים אלו על הבריאות האנושית לאורך זמן. חוקרים עקבו אחר קבוצות של אנשים שנחשפו לריכוזים שונים ומצאו קשרים בין חשיפה ממושכת לבין בעיות לב. כשמדובר בהגדרת גבולות בטיחות, ארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי בוחנים מה נחשב לסיכון מתקבל. ההנחיות שלהם מבקשות לשמור על סיכויי הסיכון לסרטן מתחת לאחד למיליון במהלך כל חיי האדם, מה שפירושו שמערכות טיהור מים חייבות להסיר חומרים כימיים מסוכנים כגון ויניל כלוריד. כיום, מדענים כבר לא מסתכלים רק על נתונים ישנים. הם לוקחים בחשבון גם תחזיות אקלים, dado ש העלייה בدرجות החום ודפוסי מזג האוויר המשתנים יכולים להביא מזהמים חדשים לתוך מקורות המים השוטפים שלנו. מיקרו-פלסטיק במים תת-קרקעיים הוא דוגמה אחת שבה תקנים קיימים עשויים להיות זקוקים לעדכון, ככל שאנחנו לומדים יותר על מזון הבלתי נראים הללו.
התקנים לאיכות המים שנקבעו על ידי ארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי וסוכנות להגנת הסביבה מבטיחים את בריאותנו כשמדובר במים לשתייה. הדרכות אלו מציינות למעשה אילו כמויות של חומרים שונים במים נחשבות לבטוחות, וכוללות חומרים כמו עופרת, ארסן ומגוון חיידקים זעירים שיכולים לגרום למחלה לאורך זמן. מוצרים שמטרתם להבטיח את בטיחות המים פועלים כראוי רק כאשר הם עומדים בדרישות התקנים הללו. היענות לדרישות אלו מונעת לאנשים את החשיפה לדלקות קיבה מיידיות, וכן מקטינה בעיות גדולות יותר בהמשך, כגון בעיות במוח הנגרמות מספיגת יתר של מתכות כבדות בגוף. Вот למה התאמות לתקנים היא כה חשובה הן לדאגות בריאותיות מיידיות והן לרווחה ארוכת טווח.
לא תואם מַמָשִׁים בֶטַח מַיִם עלולים לגרום להשפעות חמורות על הבריאות:
הקנסות והענישויות הרגולטוריות מחמירות בהתאם לרמת החומרה של ההפרה:
| סוג הענישה | דוגמאות | תדירות |
|---|---|---|
| פיננסי | קנסות עד 50,000$ ליום (EPA) | 63% מהמקרים |
| מצב תפעולי | החזרות חובה של מוצרים | 22% מהמקרים |
| משפטי | תביעות ייצוגיות | 15% מהמקרים |
ניתוח תעשייה משנת 2023 גילה שיצרנים מתמודדים עם זמני התאוששות של 8–12 חודשים לאחר הפרות עבירות משמעותיות עקב איבוד אמון צרכני.
טכנולוגיות חדשות כמו מסננים מגרפן ומכשירי ניטור חכמים מבוססי IoT אכן זקוקים לבדיקה על ידי צד ג' לפי תקנים כגון NSF/ANSI 53 לפני הכניסה לחנויות. חברות משקיעות במחקר כדי להבטיח שחומרים חדשים אלו לא יגרמו לבעיות בריאותיות בלתי צפויות. ראו למשל מה קרה לאחרונה עם כמה מטהרי נאנו-טכנולוגיה. במהלך הניסוי הם הפחיתו את ריכוז המיקרופלסטיק בכ-89 אחוז, מה שמשיג מאוד. והאם אתם יודעים מה? המכשירים הללו עדיין עמדו בכל הדרישות של כיוון 2020/2184 של האיחוד האירופי. זה מדגים עד כמה חשוב לשמור על איזון בין חדשנות ובין בטיחות בעת שיווק מוצרים.
מוצרי בטיחות מים מסתמכים על שיטות טיפול מתקדמות המתאימות לתקנים טכניים כדי להבטיח הסרת זיהומים תוך שמירה על יעילות תפעולית. מערכות מודרניות משלבות מספר טכנולוגיות כדי להתמודד עם אתגרי איכות מים מגוונים, תוך איזון בין חדשנות לבין עמידה בדרישות רגולטוריות.
מסנני פחם מופעל ומערכות ממברנה אפקטיביים בהסרת חלקיקים וחומרים אורגניים מהמים, ובאופן כללי הם עומדים בדרישות תקני ה-NSF/ANSI בנוגע לחומרים בטוחים. כשמדובר בהרג מיקרואורגניזמים ללא שימוש בכימיקלים, קרינת UV עובדת גם היא יפה מאוד. יעילות מערכות ה-UV חייבות להגיע לרמות מסוימות בהתאם להנחיות ISO 15858 הנוגעות לעירוי תקין של קרינת UV. בגישה הכימית, חברות נוטות להשתמש בחלופות לקלורין רגיל, כמו כלוראמין. טיפולים אלו חייבים לעמוד בהנחיות האיכות העדכניות ביותר של ארגון הבריאות העולמי לגבי מי שתייה משנת 2023, כדי למנוע היווצרות של תוצרים צדדיים בעייתיים שעלולים להיות מסוכנים אם לא ייבחנו.
מערכות thẩmה הפוכה או RO מסירות בדרך כלל בין 90 ל-99 אחוז מהזיהומים מהמים, ועומדות בתקנים שנקבעו על ידי NSF/ANSI 58 בנוגע לצמצום חומרים מומסים סופיים. לעומת זאת, רכות המים מתמודדות עם הצטברות שיקוע באמצעות תהליך של החלפת יונים, ויש להן לעמוד בהנחיות NSF/ANSI 44 שמגדירות בכמה נתרן ואשלגן משתחררים לתוך אספקת המים. מסיבות של בטיחות, לשתי הטכנולוגיות הללו נדרשת אימות עצמאי בנוגע למתכות כבדות שיכולות לחדור למים המשולשים. גם האיחוד האירופי יש לו כללים ספציפיים בנושא זה, במיוחד בנוגע לרמות עופרת שהן צריכות להישאר מתחת לחמישה חלקים למיליארד בהתאם לתקנה 2020/2184. אישורים אלו חשובים כי הם מעניקים לצרכנים ביטחון לגבי מה שקורה באמת בתוך מערכות הפלumbing בבית.
כימיקלים, כולל חומרים מיצבים ומסנן pH, ממלאים תפקיד חשוב בתהליכי עיבוד המים, אך מחקרים חדשים מדגישים את הצורך למצוא איזון בין חיטוי יעיל לבין ניהול של תוצרים לוואי מזיקים. מחקר מראה שבערך רבע ממכוני הטיפול הקלאסיים עוברים את הגבולות המומלצים של ארגון הבריאות העולמי לטריהלומת'נים. זה גרם להרבה מפעילים להתייחס לדרישות EN 16037 כשעוסקים בחומרים מחמצנים. בדיקה של אלטרנטיבות היא הגיונית בימים אלה. מערכות מבוססות אוזון הופכות לפופולריות יותר ברחבי אירופה, וכבר מהוות כמעט 18 אחוז מכולל הפרויקטים החדשים בתחום. מערכות אלו עוזרות לצמצם את תוצרי הלוואי הנצפים על ידי הסוכנויות המפקחות.
חדשות חמות2024-02-20
2024-02-20
2024-02-20